בכל מקום עבודה, המעסיק מחויב לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה. כלומר, עליו לעמוד בהוראות בטיחות התואמות את סוג העסק והעבודה. בתוך כך עליו לעמוד בתקנות הבטיחות ובפרט ביצוע תדרוכים לעובדים חדשים וכן תדרוכים תקופתיים לכלל העובדים.
כמו גם לספק ביגוד ועזרים בטיחותיים לפי הנדרש. במקרה של נזק גופני או מחלה אשר נגרמה כתוצאה מהפרה של הוראות הבטיחות או אי הקפדה מספקת עליהם, ניתן לתבוע את המעסיק בדבר תביעת חבות מעסיקים. אם כך, מהי רשלנות? מהי תביעת חבות מעסיקים? ומתי ניתן להגיש תביעה מהסוג?
ביטוח חבות מעסיקים הינו מושג המתייחס לפוליסה אשר מבטחת את המעסיק מפני רשלנות שכתוצאה ממנה נפגע או חלה אחד העובדים שלו. מטרת הביטוח היא להעניק את הכיסוי הביטוחי למעסיק במקרה של תביעה מצד העובד שנפגע. ביטוח החבות חל רק במקרים בהם הייתה רשלנות או שסביבת עבודה מסוכנת הובילה לתאונה או למחלה.
המשמעות היא שאם אדם נפצע בעבודתו בהינתן וכלל כללי הבטיחות נאכפו, המעסיק לא ייאושם ולכן לא יידרש לפצות את העובד בגין הפגיעה.
תאונות עבודה הן דבר שבשגרה ומתרחשות כמעט כל יום. מדובר בפועל על כל תאונה אשר התרחשה במהלך או במסגרת העובדה וכן בתאונות אשר התרחשו בדרך אל או מהעבודה.
עם זאת, לעומת תביעות תאונת עבודה רגילות אשר מוגשות לביטוח הלאומי או לביטוחים פרטיים ובהן ניתן להכליל כל תאונה שנופלת בתוך ההגדרה של תאונת עבודה (כמו למשל תאונת דרכים שהתרחשה בדרך אל העבודה), תביעות חבות מעסיקים ניתן להגיש רק במקרה בו ישנה אחריות של המעסיק.
עובד שחלה או נפצע במהלך עבודתו ואו עקב עבודתו יכול לקבל פיצוי מהמעסיק בגין הנזק שנגרם לו באמצעות תביעת חברת הביטוח בה המעסיק מבוטח בפוליסת חבות מעסיקים. תביעה זו נקראת תביעת חבות מעסיקים / מעבידים.
חשוב לדעת, כי העובד שנפצע יכול לתבוע במקרה זה 2 גופים – הראשון הוא המוסד לביטוח לאומי כתביעת תאונת עבודה אותה יגיש עורך הדין במקביל לגוף השני: חברת הביטוח, זאת במקרה והמעביד רכש כיסוי ביטוחי. במקרה כזה יגיד עורך הדין תביעת חבות מעבידים דרך חברת הביטוח של המעסיק באמצעות פוליסת חבות מעבידים.
אם המעביד רכש כיסוי ביטוחי על העובד להוכיח כי הוראות הבטיחות בעניינו הופרו. כלומר, קיים אלמנט של התרשלות – רשלנות מעסיק, שבגינו נפגע העובד.
אלו הן דוגמאות מעטות למקרים שבהם עובד שנפגע יכול להיות זכאי לפיצוי ע"י תביעת חבות מעסיקים במסגרת חברת הביטוח של המעסיק.
למעשה, בכל מקרה שבו העובד אינו מקבל הדרכה נכונה לעבודה בטוחה בסביבת העבודה ו/או לא מקבל אביזרים ו/או ביגוד מתאים ומהוות סיכון שנועדו לשמור על גופו ובריאותו, ואף אם נאלץ לעבוד עם מכונות שלא עברו בדיקות תחזוקה תקופתיות יכול לתבוע את חברת הביטוח של המעסיק.
במידה והמעסיק אינו מכוסה בפוליסת חבות מעסיקים, עדין ניתן לתבוע את מהמעסיק. למידע נוסף לחץ כאן.
בעת הגשת תביעת חבות מעסיקים אשר נחשבת לתביעת נזיקין לכל דבר ועניין, נדרש להוכיח שני אלמנטים. האלמנט הראשון הינה הוכחת הנזק, יש להוכיח כי אכן התאונה הספציפית במקום העבודה היא הגורם לנזק. נוסף לכך, נדרש להוכיח כי הסיבה שנגרמה לתאונה הינה רשלנות או חוסר אחראיות של המעסיק כלפי עובדיו.
היות ותאונות יכולות לקרות גם במקרים בהם כל כללי הבטיחות מתקיימים, כדי להגיש תביעת חבות מעסיק חשוב להציג את תנאי הבטיחות שלא התקיימו וגרמו לתאונה. אותם התנאים חלים במקרה של מחלת מקצוע, שכן ישנן מחלות שיכולות להתפתח כתוצאה ממספר סיבות שונות ויש להוכיח את הקשר הישיר בין הופעת המחלה לתנאי העבודה.
כדוגמה, עבודה עם אסבסט הוכחה כגורמת לסרטן בדרכי הנשימה והריאות. עם זאת, עובד שמוגדר כמעשן כבד יתקשה להוכיח כי הסרטן נגרם מהעבודה ולא מהעישון.
החוק בישראל ותקנות הבטיחות מגדירות את סט החוקים אשר המעסיק מחויב אליהם וזאת כדי לשמור על הביטחון האישי של עובדיו. במקרים בהם המעסיק אינו עומד בתקנות אלו ואחד מעובדיו נפצע, מדובר ברשלנות אשר מעניקה לעובד את הזכות והיכולת להגיש תביעת חבות מעסיקים.
תקנות הבטיחות מגדירות את הכללים הדרושים והם כוללים בתוכם הצגת שילוט ברור, ביצוע תדריכי בטיחות תקופתיים, מתן כלים מותאמים ותקינים, הענקת אמצעי מיגון ואף שמירה על סדר וניקיון.
אחת הסיבות הברורות ביותר שיכולות להוביל לתאונות עבודה הינה אי מתן הנחיות בטיחות מתאימות. את הנחיות הבטיחות יש להעביר לעובד בטרם התחלת העבודה ובאופן תקופתי בהתאם לסוג העבודה. במידה ונוסף למערך העבודה מכשור, הליך או חומר חדש, חובה להעניק לעובד הדרכת בטיחות ספציפית לגורם החדש.
תקנה נוספת, מחייבת את המעסיק להציב שילוט ברור בנוגע לכל מפגע אפשרי או מכשיר קיים. דוגמאות לשלטים שחובה להציב הינם: שלט רצפה רטובה, אזור עבודה ברעש, ואף מדבקות המסמנות מיקום של זכוכיות (כדי למנוע מאנשים להיתקל בהן). במקרים שהשילוט לא היה קיים, לא היה ברור או היה פגום, מדובר ברשלנות.
כלי עבודה תקינים מהווים את אחד הגורמים החשובים ביותר לצורך עבודה בטוחה. על המעסיק להעניק לעובד את הכלים המתאימים לעבודתו ולוודא כי הם תקינים בכל שלב של העבודה.
אמצעי מיגון הינם הגדרה רחבה מאוד ותלויים לחלוטין בסוג העבודה שמבוצעת. ישנן עשרות דוגמאות לאמצעי מיגון והן כוללות: חלוקי מעבדה, משקפות מגן, קסדה, רכב משוריין וחליפות מגן.
רבים יופתעו לגלות כי גם אי שמירה על סדר במקום העבודה יכולה לגרום לתאונות עבודה. הדוגמה הקלסית ביותר הינה רצפה מלוכלכת אשר מכילה שאריות על שמנים או נוזלים ועשויה לגרום לעובדים להחליק, ליפול או להיפצע.
אלמנט נוסף שרבים אינם יודעים כי הוא משמעותי לשמירה על סביבת עבודה בטוחה הינו כוח אדם מספק לביצוע העבודה. במקרה בו ישנו לחץ מהמעסיק לבצע עבודה בזמן קצוב וללא כוח האדם הדרוש לכך, הדבר יכול לגרום לעיגול פינות בנושא הבטיחות ולתאונות.
סכום הפיצוי משתנה ותלוי בגורמים רבים כגון סוג הפגיעה, חומרתה, האם הפגיעה הייתה נקודתית או גרמה לסיבוכים עתידיים וכו'. פציעה או מחלה עשויות לגרום לנזק משמעותי מאוד לאורח חייו של העובד, לצורך בטיפול מתמיד ואף לנכות קבועה. כמו כן, ישנה משמעות רבה לאובדן כושר עבודה, הפסד ימי עבודה וכל נושא הפגיעה בפרנסה של העובד.
עם כל האמור, חשוב לדעת כי כל סכום פיצוי אשר בית המשפט יפסוק לטובתכם יקוזז עם דמי הפיצוי אשר תקבלו מהביטוח הלאומי בדבר אותה תאונה ופגיעה. ולכן חשוב מאוד תחילה לפנות לביטוח הלאומי ולמצות את כלל הזכויות המגיעות לכם משם.
התשובה היא כן. מטרת הביטוח הינה להגן על המעסיק ולהיות רשת הביטחון שלו במקרה הצורך. אם המעסיק לא ביטח את עצמו, האשמה אינה שלכם ואתם אינכם אמורים לוותר על הפיצויים המגיעים לכם בשל כך ולכן תוכלו לתבוע ישירות את המעסיק.
כן, כמו כל תביעת נזיקין, גם במקרה זה יש התיישנות אשר עומדת על 7 שנים. עם זאת, ישנם מקרים חריגים בהם ההתיישנות אינה חלה או חלה לתקופה ארוכה יותר. לדוגמה במקרה של קטין שנפגע ההתיישנות נספרת מרגע שהעובד הגיע לגיל 18 ולא מרגע התאונה.
בהחלט כן, מחלות מקצוע רבות נגרמות בשל רשלנות של המעסיק. לדוגמה בשל הימצאותם של חומרים מסרטנים בסביבת העבודה או בשל העמסת יתר על העובד וגרימה למיקרוטראומות.
לפי החוק, אין חובה בייצוג משפטי בהגשת תביעת חבות מעסיקים. אך, חשוב לזכור כי בדרך כלל מדובר על תביעה סבוכה שבה יש להוכיח את קיומו של הנזק וכן את הרשלנות או האשמה של המעסיק. לכן, מומלץ מאוד לא להיכנס לתהליך זה ללא ייצוג מעורך דין המתמחה בתחום.
התשובה היא כן. מטרת הביטוח היא להגן על המעסיק ולהוות רשת ביטחון במקרה הצורך. אם המעסיק לא ביטח את עצמו, אין משמעות הדבר שהעובד צריך לוותר על הפיצויים המגיעים לו; בנסיבות המתאימות ניתן לתבוע ישירות את המעסיק.
כן. ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין עומדת על שבע שנים, אך ישנם חריגים והסדרים מיוחדים. לדוגמה, בתביעת קטין עשויים לחול כללים מיוחדים הנוגעים למניין תקופת ההתיישנות. חשוב לבדוק את המועדים לפי נסיבות המקרה.
בהחלט. מחלות מקצוע רבות עשויות להיגרם בשל רשלנות של המעסיק, למשל בעקבות חשיפה לחומרים מסרטנים בסביבת העבודה או העמסת יתר חוזרת על העובד שעלולה לגרום למיקרוטראומה. יש להוכיח את התנאים הדרושים לאחריות המעסיק.
לפי החוק אין חובה להיות מיוצגים על ידי עורך דין בעת הגשת תביעת חבות מעסיקים. עם זאת, לרוב מדובר בתביעה מורכבת הדורשת הוכחת נזק, קשר סיבתי ורשלנות או אחריות של המעסיק, ולכן מומלץ לשקול ייצוג משפטי מקצועי.
משך הטיפול משתנה לפי מורכבות המקרה, המסמכים הרפואיים והגורם שמולו מתנהלת התביעה. לאחר בדיקה ראשונית ניתן לתת הערכה מדויקת יותר.
הבדיקה הראשונית נועדה להבין את המקרה ואת אפשרויות הפעולה, ללא התחייבות.
הפיצוי נגזר בין היתר מחומרת הפגיעה, אחוזי הנכות, אובדן ההכנסה, הוצאות והשלכות עתידיות.
מדריכים ועדכונים שיעזרו לכם להבין זכויות ולפעול נכון.
